טיוטת פסיקה אי עיכוב ביצוע צו מנהלי

05 ספט טיוטת פסיקה אי עיכוב ביצוע צו מנהלי

עיכוב  צו מינהלי  בתחום  תכנון ובניה

[רע"פ (מחוזי ירושלים) 35656-01-21 אחסאן אבו סעוד נ' מדינת ישראל]

לאחרונה, בית המשפט המחוזי פסק כי בהתאם לסעיף 254ט(ד) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, לצורך עיכוב ביצוע צו מנהלי להריסת עבודה או הפסקת השימוש, יש צורך שהבניה תהא תואמת תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בניה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת. כן נקבע כי התאמת הבנייה לתכנית נבדקת על פי מועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע הצו, ולא על פי המצב התכנוני בעת הגשת כתב אישום.

ההליכים בבית משפט קמא  ;

ביום 25.12.2016 הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין בניה ללא היתר בשטח של כ-100 מ"ר, עקב בניית גג מפח גלי על גבי קירות בלוק עם פתחים לחלונות ודלתות שנבנו אף הם ללא היתר, בנכס הנמצא בראס אל עמוד בירושלים .

לאחר שטען המבקש כי המבנה משמש כמחסן, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה כתב האישום יתוקן והמבקש יורשע בעבירה של שימוש הטעון היתר ללא היתר.

ביום 18.6.2019, הגיעו הצדדים להסכמה בעניין העונש שיוטל על המבקש, ובית-משפט קמא גזר עליו תשלום קנס, התחייבות, וכן ניתן צו התאמה/הריסה, שכניסתו לתוקף שנה לאחר מכן, ביום 18.6.2020. ביום 27.9.2020 הוגשה בקשה למתן אורכה של שנתיים לביצוע הצווים השיפוטיים, ולצידה הוגשה תגובת המשיבה.

ביום 1.10.2020 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה. בהחלטתו ציין בית-משפט קמא:

"דינה של הבקשה להידחות על הסף. לאור הוראתו המפורשת של סעיף 254ט(ד)(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שלפיה במקרה בו העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין "בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה", על בית המשפט לבחון את הסוגיה טרם החלטתו. בענייננו ברור מהמסמכים שהגיש המבקש כי הבינוי האסור מושא הצו אינו תואם את התכנית החלה על המקרקעין. בהקשר זה אפנה למכתב בעל המקצוע מטעם המבקש, הנתמך בתצהיר, שלפיו "כדי שניתן יהיה להכשיר את הבניה הקיימת החורגת מהוראות התכנית המאושרת יש צורך להגיש תכנית בנין ערים".

טענות המבקש בהליך הערעור  :

בבקשתו טוען ב"כ המבקש כי בית-משפט קמא טעה בהחלטותיו. נטען כי שגה בית-משפט קמא בקביעתו לפיה הבניה היא בניגוד לתכנית, כאשר אין לכך התייחסות בכתב האישום. נטען כי קביעת בית המשפט, לפיה הוראות התיקון לחוק התכנון והבניה חלות במקרה זה שגויה וכי "לשון אותן הוראות אינה סובלת את הפרשנות של בית המשפט קמא". עוד נטען כי הוראות התיקון לחוק אינן חלות, מאחר שהמבקש הורשע על פי סעיפי חוק התכנון והבנייה טרם התיקון.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של המבקש;

כפי שציין בית-משפט קמא, גזר הדין ניתן לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 116 לחוק, ולפיכך חלות בענייננו  הוראות סעיף 254ט(ד) לחוק – שנחקקו לאחר התיקון.

עיון במכתבו של האדריכל מטעם המבקש, שצורף לבקשה בבית משפט קמא, עולה כי ההליכים להכשרת הבנייה מצויים בתחילתם. כן עולה, כאמור, כי הבנייה הקיימת חורגת מהוראות התכנית המאושרת, ולשם הכשרתה "יש צורך להגיש תכנית בנין ערים". מהאמור במכתב עולה בבירור כי הבנייה איננה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין. בהתאם לסעיף 254ט(ד) לחוק, ""תכנית" – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת". תנאי זה אינו מתקיים בענייננו. זאת ועוד, המבקש גם לא הראה "טעמים מיוחדים" המצדיקים דחיית מועד ביצוע הצו.

אשר לטענת ב"כ המבקש, לפיה שגה בית-משפט קמא, בהסתמכו על הנימוק לפיו הבניה איננה תואמת את התכנית, כאשר נתון זה אינו מופיע בעובדות כתב האישום – בית המשפט קבע כי התאמת הבנייה לתכנית נבדקת על פי מועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע הצו, ולא על פי המצב התכנוני בעת הגשת כתב אישום. מאחר שבעת הגשת הבקשה, כעולה ממכתבו של האדריכל, לא קיימת תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה, בלא צורך באישורה של תכנית נוספת, כנדרש על פי סעיף 254ט(ד)(2) לחוק, לא ניתן לדחות את מועד ביצוע הצו.

בנסיבות אלה, בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה טעות בהחלטת בית-משפט קמא עת דחה את הבקשה, ולפיכך הבקשה  לעיכוב צו מינהלי  נדחית.

הסוקר  הנו עו"ד רועי קשאני ממשרד לפידות עורכי דין, הממחה בתחום הליכי אכיפה  בתחום תכנון ובנייה.