העובד יכול להיות "משתתף חופשי" כלומר לא שכיר אלא עצמאי המספק את שירותיו לחברה או שכיר אשר הגיע דרך חברת כוח אדם או דרך קבלן ואז יחסי עובד המעביד יותר מורכבים מאחר ולא מדובר על הפורמט הפשוט של מעסיק אשר שכר עובד לעבודה עבורו.
בית הדין לעבודה המתבקש לפשר בסכסוך עבודה מתייחס לנסיבות ופרטי המקרה בפועל וע"פ זה קובע אם מדובר ביחסי עובד מעביד.
הדרך המרכזית שבה מגדירים ע"פ דיני עבודה שמדובר ביחסי עובד מעביד, היא "ההשתלבות במפעל" , כלומר
בוחנים האם פעילות העובד חיונית והכרחית לתפקוד המפעל והאם תפגע עבודת המפעל אם העובד יעזוב את עבודתו במפעל.
דבר נוסף הנבחן לפי דיני עבודה לגבי ההשתלבות במפעל מבחינת דיני עבודה – האם העובד הוא בעל עסק עצמאי או לא בעל עסק עצמאי המספק שירותים למפעל.
יתכן מצב שבו העסק אינו עצמאי אך על העובד להשתמש בכלי עזר על מנת לבצע את עבודתו.
כלי עזר יחשב ע"פ דיני עבודה כמגדיר עסק כעסק עצמאי ע"פ גודל ההשקעה.
לדוגמא אם כעובד אצטרך לבוא לעבודה עם מספריים העסק שלי לא יחשב כעסק עצמאי אך אם אצטרך לבוא לעבודה עם מיניבוס, העסק שלי יחשב כעצמאי ע"פ דיני עבודה.
דבר נוסף העומד על הפרק הוא הקשר האישי, במידה ואין קשר אישי בין 2 אנשים לא ניתן יהיה להוכיח שיש ביניהם יחסי עובד מעביד, אך כמובן היותו של קשר אישי לא מוכיח שיש יחסי עובד מעביד.
העובד רשאי לשים תחתיו עובד אחר, אך היחסים יחשבו ליחסי עובד מעביד רק במידה והמעביד יסכים לאופציה הזו.
הסיבה שמאוד חשוב להגדיר אם מדובר ביחסי עובד מעביד או מדובר ביחסי עבודה בין 2 גורמים ללא קשר ההעסקה בינהם היא מאוד חשובה מאחר שבמידה ואדם מוגדר כעובד של אדם אחר אוטומטית הוא זכאי לתנאים סוציאלים שאדם שאינו נחשב לעובד לא זכאי להם, להלן פירוט חלקי של הזכויות שכל עובד זכאי להם ע"פ בית הדין לעבודה – החזר נסיעות, פיצויי פיטורין במקרה של פיטורין, ימי חופשה, ימי מחלה, ימי הבראה, חופשת לידה לעובדת שילדה, איסור על פיטורין בתקופת ההיריון, ביטוח במקרה של תאונת עבודה, הפסקות במהלך יום העבודה ועוד.
כמו כן ברגע שאדם מוגדר כעובד הוא ראשי לתבוע את המוגדר כמעסיק בבית הדין לעבודה במקרה והוא מנע ממנו את אחת מהזכויות הללו.