הגשת תביעת פיצויים

הגשת תביעת פיצויים בגין ירידת ערך עקב פגיעה בתכנית- סעיף 197 לחוק תכנון והבניה
מתי תחל תקופת ההתיישנות/ עו”ד רועי הלר

מאמרנו דן בעניין פסק דין של בית משפט העליון אשר ניתן בדיון מאוחד בשלוש עתירות שונות (עע”ם 9272/11 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה נ’ יעקב ורצהייזר ואח’; עע”ם 9701/11 אברה םודורה גולדשטיין נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה; עע”ם 86/12 קפוא זן שיווק מוצרי מזון (1985) בע”מ ו-3 אח’ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה; [פורסם בנבו], הקובע הלכה בעניין תקופת ההתיישנות בתביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (להלן: “פסק הדין”).

השאלה הנשאלת בבואנו להגיש תביעת פיצויים בגין ירידת ערך עקב פגיעה בתכנית, הינה מהו המועד שממנו יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים להגשת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 (“החוק”) (תביעה לפיצויים בגין ירידת ערך עקב פגיעת תכנית, שלא בדרך הפקעה) – האם ממועד פרסום התכנית ברשומות או שמא בתום 15 יום ממועד פרסומה?
בעקבות פסקי דין סותרים של בתי המשפט המחוזיים, החליט בית המשפט העליון, לדון בשלושה ערעורים במאוחד ולהכריע בשאלה זו.
סעיף 197 לחוק, שעניינו זכאות בעל מקרקעין לקבל פיצויים מהוועדה המקומית בגין ירידת ערך עקב פגיעת תכנית, קובע תקופת התיישנות של שלוש שנים להגשת תביעה מכוחו, פשט הסעיף קובע כי התביעה תוגש “תוך שלוש שנים מיום תחילת תוקפה של התכנית”, אך השאלה הפרשנית שהתעוררה היא מהו יום תחילת תוקפה של התכנית.
שאלה פרשנית זו, הביאה עמה שלוש גישות שונות. הגישה המצמצמת אשר סברה כי יום תחילת תוקפה של התכנית הינו מיום פרסומה ברשומות, שכן לדעת הסוברים גישה זו (הרשויות), זהו המועד הוודאי ביותר; הפרשנות המרחיבה, אשר סברה כי המועד הינו לאחר 15 יום ממועד הפרסום האחרון של התכנית, בין אם נעשה ברשומות או בעיתון, שכן רק ממועד כניסת התכנית לתוקף (ולא ממועד פרסומה ברשומות) נוצרת לנפגע עילת התביעה מכוח התכנית; והפרשנות השלישית היא פרשנות הביניים, ולפיה בתביעה לפי סעיף 197 לחוק, מתחיל מרוץ ההתיישנות בחלוף 15 ימים ממועד הפרסום ברשומות (להבדיל ממועד הפרסום בעיתון).
ההבדל בין פרשנות הביניים לבין הפרשנות המרחיבה שעליה עמדנו, הוא בסיטואציה שבה מועד הפרסום בעיתון הוא מאוחר למועד הפרסום ברשומות.
כבוד השופט פוגלמן בפסק דין דן בסוגיה זו כאמור, ופסק כי אמנם הכף להכרעת הפרשנות המרחיבה והפרשנות המצמצמת קרובות אחת לשנייה, אולם קיימים שיקולים מכריעים להטות את הכף לטובת הפרשנות המרחיבה את זכות התביעה והם, זכותו החוקתית של הפרט לקניין – כמו גם זכות הגישה לערכאות, ודברים אלו אמורים ביתר שאת לאור העובדה כי בתביעה לפי סעיף 197 לחוק, תקופת ההתיישנות הינה ממילא קצרה.
שני השופטים הנוספים, מלצר וארבל אשר ישבו במותב, הצטרפו לפסק דינו של השופט פוגלמן וקבעו הלכה כי תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים להגשת תביעה לפי סעיף 197 לחוק, מתחילה במועד כניסת התוכנית הפוגעת לתוקף, קרי: בתום 15 ימים ממועד פרסומה האחרון.
למעשה פסק הדין קבע הלכה פסוקה בעניין מועד תחילת תקופת ההתיישנות בתביעה לפיצויים לפי סעיף 197, וקבע באופן סופי מהי הפרשנות הראויה ללשון החוק בעניין ההתיישנות.

*הכותב הנו עו”ד רועי הלר ממשרדנו, המתמחה בתחום ההוצאה לפועל- תיקי איחוד והבראת רשויות מקומיות, בתחום דיני מכרזים ודיני ארנונה.