האם ניתן להטיל עיקול על מסגרת אשראי

בעקבות פסק הדין התקדימי בעניין אלבס, היחסים שבין הבנק לבין הלקוח, בין אם הלקוח הינו משק בית פרטי ובין אם הלקוח הינו עסק קטן כגדול, התערערו, שכן, לפי ההלכה בעניין אלבס, אותה מסגרת אשראי אשר מעניק הבנק ללקוחו, כדבר שבשגרה, נתונה לסיכון מאחר והפכה להיות חשופה לעיקולים.

נוכח הטלטלה במערכת הבנקאית שיצר פסק הדין האמור, ולאור העובדה כי לקביעותיו קיימות השלכות עקרוניות רחבות היקף, החליט בנק המזרחי לערער עליו בפני בית המשפט העליון. לערעור זה הצטרפו איגוד הבנקאים וכן המפקח על הבנקים, כידידי בית משפט, ואלו צידדו בעמדתו של בנק המזרחי, ולפיה אין ליתן לנושים את האפשרות לעקל מסגרת אשראי, הנתונה ללקוח.
בערעור אשר הוגש לבית המשפט העליון במסגרת ע"א 1507/11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס, נטען על ידי הבנק, כי הזכות למסגרת אשראי הינה זכות אישית המבוססת על יחסי אמון שבין הלקוח ובין הבנק ולפיכך אינה ניתנת לעיקול. כמו כן, הזכות ל"ניצול" מלוא מסגרת האשראי הינה לכל היותר "ציפייה" של הלקוח מאת הבנק אשר יסכים לאשר לו את אשר הוסכם, ואף מטעם זה זכות זאת אינה ברת עיקול, עוד טען הבנק, כי המדובר על זכות שלילית, שכן הכספים המוקצים ללקוח, במסגרת האשראי, הינם כספים של הבנק ולא של הלקוח.
כן נטען על ידי הבנק, כי ככל שפסק הדין של בית משפט המחוזי בעניין אלבס ייוותר על כנו, אזי הדבר יוביל להשלכות רחבות היקף בתחום מסגרות האשראי, כך למשל לצמצום ניכר ביכולתו הבנק להעניק ללקוחותיו מסגרת אשראי ובוודאי יוביל לייקור עלויות האשראי, דבר אשר יכול להוביל לסגירת עסקים רבים אשר פעילותם העסקית נשענת, רובה ככולה, על הסכמת הבנק להעניק להם מסגרת אשראי.
בית המשפט העליון, בפסק דינה של כבוד השופטת אסתר חיות, הסכים עם טענות הבנק וקבע כי  מסגרת האשראי הינה הלוואה שמעניק הבנק ללקוחו, ומשכך היא אינה מגדילה את היקף נכסיו של הלקוח, ולכן, היא אינה ברת עיקול. בכך למעשה, ביטל בית המשפט העליון את ההלכה התקדימית אשר נקבעה בעניין אלבס, והשיב את ההלכה שהייתה רווחת עד אותה עת ולפיה לא ניתן לעקל מסגרת האשראי.
בין יתר הנימוקים אשר הביאו את בית המשפט העליון למתן החלטתו האמורה, היו בכך, כי מתן אפשרות להטלת עיקול על מסגרת האשראי, יכולה לשבש, ללא תקנה, את מערכת היחסים החוזית שבין הבנק ללקוח, כן היא יכולה לשלול מן הלקוח את האפשרות להמשיך ולקבל אשראי מהבנק והיא אף מעמידה את הלקוח בסיכון ממשי ומיידי, למימוש הבטוחות שבידי הבנק, ולקריסה כלכלית ועסקית והכל עוד בטרם נקבעה זכותו של הנושה לקבלת סכום כלשהו מידי הלקוח, החייב.

הכותב הנו עורך דין רועי הלר במשרד לפידות עורכי דין , המתמחה בין היתר הרשויות המקומיות ובגופי ממשלה.
אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום בטרם קבלת כל החלטה בנושאים המתוארים בסקירה זו.