פסק דין ארנונה
התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה כספית שעניינה חוב ארנונה. התובעת טוענת כי על החברה לשלם את חובות הארנונה נשוא התביעה מתוקף היותה הבעלים והמחזיק של הנכסים. לחלופין, טוענת התובעת כי הנתבעת חבה בחיובי הארנונה משום שלא הודיעה על חדילת החזקתה בנכסים בהתאם להוראות סעיף 326 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
עיקר השאלות אשר הועלו בפסק הדין:
·מיהו בעל הזיקה הקרובה לנכס אשר יחויב בארנונה;
·האם ידיעה פוזיטיבית של רשות על שינוי מחזיק בנכס מחייבת אותה לבצע שינוי רישום בפועל ושינוי החיוב בהתאם
·פטור לנכס ריק לפי סעיף 330 יתקבל רק אם נכס אינו שמיש/פונקציונאלי בהתייחס לכל סיווג חוקי של בניין.
בעניין זה פסקה כבוד השופטת עפרה אטיאס, כדלהלן:
·מיהו בעל הזיקה הקרובה לנכס אשר יחויב בארנונה;
·האם ידיעה פוזיטיבית של רשות על שינוי מחזיק בנכס מחייבת אותה לבצע שינוי רישום בפועל ושינוי החיוב בהתאם
·פטור לנכס ריק לפי סעיף 330 יתקבל רק אם נכס אינו שמיש/פונקציונאלי בהתייחס לכל סיווג חוקי של בניין.
בעניין זה פסקה כבוד השופטת עפרה אטיאס, כדלהלן:
מיהו המחזיק בנכס
סעיף 8 א' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), קובע כי חובת תשלום הארנונה תוטל על "המחזיק בנכס".
הגדרת המונח "מחזיק" שבסעיף 7 לחוק ההסדרים מפנה להגדרה שבסעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש] שם הוגדר "מחזיק – למעט דייר משנה". בסעיף 1 לפקודה מופיעה הגדרה זו: "מחזיק – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר, או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון". המונח "מחזיק" התפרש בפסיקה כחל על "בעל הזיקה הקרובה ביותר בנכס".
בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס אינו בהכרח מי שלו מוקנות הזכויות המשפטיות המקיפות ביותר לנכס, אלא מי שהוא, יחסית, בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס.
כאשר קיים גורם המחזיק בפועל בנכס, ייחשב הוא כמחזיק, היינו: כבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. כשמדובר בנכס ריק, בעל הזיקה הקרובה יהא מי שבידיו נתונה בפועל יכולת השליטה והפיקוח בנכס, כאשר השאלה אם נעשה בפועל שימוש בנכס אם לאו, או אם נתפסה החזקה בנכס אם לאו על ידי בעל השליטה בנכס, אין בה כדי לשלול את ההחזקה בנכס.
האם ידיעה פוזיטיבית של העירייה על שינוי מחזיק בנכס מחייבת אותה לבצע שינוי רישום בפועל ושינוי החיוב בהתאם;
במצב דברים בו נודע למחלקה הממונה על גביית תשלומי הארנונה בעירייה על דבר שינוי זהות המחזיק בפועל, כתוצאה מהצלבת מידע מקרית, האם ניתן יהיה לדרוש מן העיריה לפעול על-פי המידע שברשותה, קרי להימנע מלחייב את המחזיק היוצא בגין תשלומי הארנונה עבור תקופה אשר במהלכה לא הוא החזיק בנכס בפועל.
חובת ההודעה לפי סעיפים 326-235 לפקודת העיריות חלה רק על מי שחדל להיות בעלים או מחזיק של נכס שהוא חב עליו ארנונה או על מי שהפך להיות בעלים או מחזיק של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, ולא על נכס שאינו בר חיוב. מכאן, שאם תתקבל טענתה של החברה כי מדובר בנכס שאינו בר חיוב, לא תועיל לעירייה טענתה כי לא הודע לה על חדילת החזקתה של החברה בנכס.
הכותבת הנה עו”ד שושי לבקוביץ ממשרדנו, המתמחה בין היתר בתחום דיני הארנונה אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום בטרם קבלת כל החלטה בנושאים המתוארים בסקירה.