רנה לפידות | key6 geo1 | , geo1 | key2, geo1
15285
rtl,page,page-id-15285,page-child,parent-pageid-14889,page-template,page-template-full_width-php,ajax_fade,page_not_loaded,,wpb-js-composer js-comp-ver-4.2.3,vc_responsive
 

תביעה ייצוגית בדבר הימנעות העירייה מלהשיב כספים

תביעה ייצוגית בדבר הימנעות העירייה מלהשיב את הכספים בתוספת הפרשי ריבית

ביום 10 ינואר, 2011, ניתן פסק דין תקדמי על ידי בית המשפט המחוזי תל אביב, מפי כבוד השופטת אגמון, במסגרת ת.א 2176/08 אלבס נ' בנק מזרחי ("עניין אלבס"), אשר הפך את ההלכה אשר הייתה קיימת עד לאותו מועד, וקבע כי נושה יכול לעקל את מסגרת האשראי אשר הועמדה על ידי הבנק ללקוח, אשר הפך חייב.

בית המשפט המחוזי בנצרת אישר הגשת תביעה יצוגית- מנהלית כנגד עיריית נצרת עילת בטענה כי הפרה את הוראות סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם- 1980 ("חוק הריביות") טענת המבקשים היא כי על אף שהעירייה גובה חיובי ארנונה בפיגור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הריביות בעת השבת חיובי ארנונה אשר נגבו ביתר משיבה העירייה את הכספים בתוספת הפרשי הצמדה בלבד מבלי להוסיף הפרשי ריבית כנדרש בחוק.
סעיף 6 לחוק הריביות קובע כי, במקרים של גביית יתר תשיב רשות מקומית את הכספים בתוספת ריבית והצמדה בגובה
המבקשים טענו, כי יש באופן בו משיבה העירייה את הכספים משום עשיית עושר ולא במשפט וכן הפרת חובה חקוקה, תרמית ורשלנות. עוד טענו המבקשים כי יש לראות את ההשגה שהוגשה על חיובי הארנונה כדרישה להשבת כספים אשר נגבו ביתר ומשכך, היות והעירייה לא פעלה כאמור כעבור 30 ימים הרי שיש בכך הפרה של סעיף 6 לחוק הריביות.
העירייה טענה כי קביעה לפיה יש לראות השגה כדרישה בכתב להשבת הכספים מעקרת את סעיף 4 מתוכן, המאפשר לרשות מקומית להשיב להשגה תוך 60 ימים.
בית המשפט חזר על ההלכה לפיה על המבקש לאישור תובענה יצוגית להראות כי קיימת לו עילת תביעה אישית וכי עליו להוכיח, בשלב אישור התובענה, נזק לכאורה אשר נגרם לו.
בית המשפט אישר את התביעה היצוגית וקבע כי המנעות העירייה מלהשיב את הכספים בתוספת הפרשי ריבית עולה לכדי עשיית עושר ולא במשפט.
יצוין כי, במקרה דנא התובעת היצוגית שילמה את החוב במועד משכך לא צבר החוב הפרשי הצמדה וריבית. אף על פי כן, דחה בית המשפט את טענות הרשות לפיה במקרה זה השבת כספים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עולה לכדי עשיית עושר של המבקשת.
עוד נקבע, כי במידה וטענות הנישום מתקבלות לעניין חיובו בארנונה הרי שגביית היתר קמה ממועד החיוב ולא ממועד הגשת ההשגה ו/או מועד קבלת טענות הנישום. משכך על העירייה להשיב את הכספים מיום החיוב ולא מיום מתן התשובה להשגה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שיש לגזור גזירה שווה בין הנישום ובין הרשות. כך שכשם שהגשת השגה ו/או ערר אינה עוצרת את חיוב הריביות ומונעת מחובו של הנישום לתפוח כך גם אין הרשות פטורה מלהשיב לנישום כספיו בתוספת ריבית כעבור 30 ימים ממועד פנייתו.

הכותבת הנה עורכת דין בת חן גלעם  במשרד לפידות עורכי דין, המתמחה בין היתר בתחום הארנונה, דיני  עבודה וליטיגציה.
אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום בטרם קבלת כל החלטה בנושאים המתוארים בסקירה זו.

אנו מחזיקים במהדורה דיגיטלית לצפיה נוחה של תכני האתר, ממש כמו בחוברת.