רנה לפידות | key1 geo1 | key2, geo1 | key1, geo1
15279
rtl,page,page-id-15279,page-child,parent-pageid-14889,page-template,page-template-full_width-php,ajax_fade,page_not_loaded,,wpb-js-composer js-comp-ver-4.2.3,vc_responsive
 

גביית ארנונה בהתאם לשיטת החיוב

‎ גביית  ארנונה בהתאם לשיטת חישוב לפיה שטח נכס המעוגל כלפי מעלה

[תצ (ת"א) 23030-10-11 פסיפיק מערכות מחשב (1995)
בע"מ נ' עיריית הרצליה] (ניתן ביום 02 מרץ 2014)

בית המשפט העליון בערעור אשר הוגש כנגד פסק דינה של כבוד השופטת אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו אשר קיבלה בקשה
שהגישו המשיבים לעקל מסגרת אשראי בחשבון המתנהל בבנק מזרחי טפחות ("הבנק").
בשל הכרעת בית המשפט המחוזי ערער הבנק לבית המשפט העליון בטענה כי ישנם השלכות עקרוניות רחבות היקף בכל ענף הבנקאות בהכרעה זו, ולערעור הצטרפו כידידי בית המשפט אף איגוד הבנקאים והמפקח על הבנקים.
לטענת הבנק, זכותו של הלקוח הינה לנצל את מסגרת האשראי ולפיכך היא זכות אישית המבוססת על יחסי אמון שבינו ובין הבנק ועל כן אינה ניתנת לעיקול, כמו כן, אין ללקוח וודאות כי יוכל לנצל את מסגרת האשראי ומדובר לכל היותר "בציפייה" אשר אינה ברת עיקול. עוד טוען הבנק כי מסגרת האזראי הינה "זכות שלילית" ולמעשה המדובר על כספים של הבנק ולא של הלקוח אשר את נכסיו מעוניינים לעקל.
ברי כי תוצאה המאפשרת עיקול מסגרת אשראי תוביל להשלכות רחבות היקף בתחום, ולצמצום ניכר ביכולת של הבנק להעניק ללקוחותיו מסגרת אשראי ו/או לייקור עלויות האשראי עניין אשר יכול למוטט עסקים רבים.
המשיבים לערעור טוענים כי הסכם המסגרת אשר מקנה ללקוח אשראי הינה "זכות קיימת" וקרוב לוודאי כי הלקוח יעשה בה שימוש ומשכך הינה זכות ברת עיקול. כמו כן, טוענים המשיבים כי הבנק יכול לבטל את מסגרת האשראי רק במקרים אשר נקבעו בהסכם המסגרת ולא בכל עת, ומקרים אלו לא התקיימו ומשכך מסגרת האשראי הינה זכות קיימת ושרירה במקרה דנן.
כבוד השופטת אסתר חיות קיבלה את ערעור הבנק הפכה את הכרעת בית המשפט המחוזי אשר הכניסה לטלטלה את עולם הבנקאות, וקבעה כי מסגרת האשראי הינו הלוואה שמעניק הבנק ללקוחו ומשכך היא אינה מגדילה את היקף נכסיו. עוד מציינת השופטת בפסק הדין כי הטלת עיקול שכזה משבשת ללא תקנה את מערכת היחסים החוזית שבין הבנק ללוח והיא שוללת מן הלקוח את האפשרות להמשיך ולקבל אשראי ומעמידה אותו בסיכון ממשי ומיידי למימוש הבטוחות שבידי הבנק ולקריסה כלכלית ועסקית והכל עוד בטרם נקבעה כלל זכותו של המעקל לקבלת סכום כלשהו מידי הלקוח.
השופטים הנוספים אשר ישבו במותב, כבוד השופט הנדל וכבוד השופט סולברג, פסקו כדעתה של השופטת אסתר חיות וקיבלו גם הם את הערעור.
למעשה פסק דינו של בית המשפט העליון החזיר את ההלכה אשר הייתה רווחת לפיה מסגרת האשראי הינה זכות עתידית אשר אינה ניתנת לעיקול, הלכה אשר אינה פוגעת במרקם היחסים העדין שבין הלקוח לבין הבנק בכל הקשור בנתינת אשראי אשר כה נחוץ ללקוחות פרטיים ועסקיים על מנת להמשיך ולקיים את שגרת עסקיהם וחייהם.

הכותב רועי הלר, הנו עורך דין  במשרד לפידות עורכי דין , המתמחה בין היתר בתחום המכרזים ובתחום הרשויות המקומיות ובגופי ממשלה.
אין בסקירה כללית זו משום ייעוץ משפטי כלשהו ומומלץ להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום בטרם קבלת כל החלטה בנושאים המתוארים בסקירה זו.

אנו מחזיקים במהדורה דיגיטלית לצפיה נוחה של תכני האתר, ממש כמו בחוברת.