רנה לפידות | גליון מאי 2018 - רנה לפידות
15717
rtl,single,single-post,postid-15717,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,wpb-js-composer js-comp-ver-4.2.3,vc_responsive

גליון מאי 2018

456654645

23 מאי גליון מאי 2018

Depositphot3os_9337610_original-2ביטול הסכם הקצאת מבנה ציבור לצד ג' עקב שימוש שאינו הולם את מדיניות ומטרות  העירייה

[עת"מ 21177-01-18 פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי נ' ראש עיריית באר שבע ואח', בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אליהו ביתן- ניתן ביום 15 מאי,2018]

משרדנו באמצעות עו"ד רנה לפידות ועו"ד ירון מאיר, ייצג  את עיריית באר שבע וראש העירייה.

מדובר בעמותת "פורום דו קיום הנגב לשוויון אזרחי", המחזיקה במבנה עירוני מכוח נוהל הליך הקצאת מבני ציבור, אשר בסיומו ולאחר בחינת עמידות העמותה בקריטריונים שנקבעו על ידי העירייה, נחתם הסכם הקצאת מבנה ללא תמורה. העירייה הודיעה לעמותה, על ביטול ההסכם ודרשה ממנה לפנות את המבנה, וזאת עקב העובדה שקיימה במבנה פעילויות מסוימות שאינן עולות בקנה אחד עם מטרת ההקצאה ואף אינן תואמות את מטרות העמותה, את נוהל הקצאת מקרקעין והתבחינים שנקבעו על ידי העירייה.

בעתירה, העמותה טענה כי ההחלטה לבטל את הסכם ההקצאה נובעת מהתנכלות העירייה אליה על רקע פוליטי ואידיאולוגי, כאשר פעולותיה של העירייה פוגעות בחופש הביטוי של העמותה, של החברים בה ושל ארגונים ואישים שהוזמנו להופיע באירועיה, ומטרתן להשתיק קולות שהיו לצנינים בעיניה.

משרדנו טען, בשם העירייה, כי העמותה קיבלה רשות להשתמש במבנה למטרת קיום פעילות קהילתית המבוססת על מטרות העמותה, שעיקרן העמקת הקשר בין יהודים ובדואים בנגב וחינוך לסובלנות, אך קיימה במבנה פעילויות מעוררות פרובוקציות, המתריסות נגד מדינת ישראל וצה"ל, ושהינן בעלות אופי פוליטי מובהק, האסור על פי הסכם ההקצאה ונוהל הקצאת מקרקעין.

דוגמאות לפעילויות אלה: כנס לזכר 68 שנים לנכבה, בשיתוף תא הסטודנטים של מפלגת חד"ש; כנס בנושא סרבנות גיוס לצה"ל; כנס בשיתוף "קואלציית נשים לשלום" (ארגון תומך BDS) בנושא "אימפריית הנשק הישראלית", ועוד.

בפסק הדין, בית המשפט דחה את העתירה, בקובעו שהפעילויות שקיימה העמותה במבנה הם בבחינת הפרת הסכם ההקצאה.

בית המשפט קבע, כי לפחות חלק מהפעילויות של העמותההאפיון המרכזי שלהן הוא פוליטי במובהק, בעלי גוון מסוים ומזוהה, שנושאיהם, הצטברותם ואופי הגופים שהעמותה פעלה איתם בשיתוף פעולה במסגרתם, מלמדים על אג'נדה ברורה, בעלת קו אופי מרכזי פוליטי, ולא ניתן להגדירן כ"פעילות קהילתית".

בית המשפט התייחס לעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אליה הפנתה העמותה, לפיה הפרשנות העקרונית שהתקבלה במשרד היועמ"ש בעבר למונח "פעילות פוליטית" המופיע בנוהל ההקצאות, הינה "פעילות הקשורה במישרין או בעקיפין לפעילות מפלגתית", וקיבל את עמדת העירייה לפיה הן מהבחינה הלשונית והן מהבחינה התכליתית, יש מקום גם לפרשנות אחרת, וכי גם על פי פרשנות זו ניתן לראות בפעילויות המשותפות של העמותה עם תא מפלגת חד"ש באוניברסיטה, כפעילות פוליטית.

בית המשפט הדגיש, כי הנקודה המרכזית הינה השימוש במבנה שלא למטרה לה הוקצה, ובהקשר זה לא משנה אם הפעילות החורגת היא "פוליטית" או אחרת. השאלה היא האם היא עולה בקנה אחד עם מנדט השימוש שניתן בהסכם ההקצאה אם לאו.

בית המשפט הוסיף, כי גופים המקבלים נכס בהקצאה מרשות מקומית, אמורים להשתמש בנכס שהוקצה להם לקידום הנושא שלשמו נעשתה ההקצאה, ולשמש מסגרת הפועלת לצד הרשות המקומית למען טובת הציבור ורווחתו. גופים אלה עושים בדרכם את מלאכת הרשות המקומית, כמעין שליחים שלה. בהכללה, בית המשפט קבע שניתן לומר, כי כל מה שלגיטימי שהרשות המקומית תעשה, לגיטימי שגוף המקבל נכס שלה בהקצאה יעשה, וכל מה שלא לגיטימי שהרשות המקומית תעשה, לא לגיטימי שהגוף המחזיק נכס שלה בהקצאה, יעשה.

מאחר שהתנהלות תקינה של עירייה מחייבת התרחקות מכל ביטוי פומבי של עמדה פוליטית לצד זה או אחר של המפה הפוליטית; בוודאי שעל עירייה להימנע מכל ביטוי המתריס נגד אופיה היהודי-דמוקרטי של מדינת ישראל או נגד זכותו של העם היהודי על ארצו, ולא יכול להיות חולק שאין זה לגיטימי שהעירייה תבצע פעילויות כמו קיום יום זיכרון לנכבה, הוקעת מדינת ישראל וצה"ל וקריאה לציבור למנוע פעילות משטרתית חוקית, הרי שהזדעקות העירייה מובנת.

בית המשפט הדגיש, כי השאלה המרכזית היא חוזית ולא שאלה של חופש הביטוי. אדם המקבל מהרשות מגרש כדי לקיים בו חוג לכדורגל, איננו יכול לקיים במקום חוג לדרמה, למרות שאיש איננו חולק על הלגיטימיות של פעילות הדרמה עצמה ועל זכותו של הגוף באופן כללי לעסוק בה.

בית המשפט דחה את טענת העמותה ל"התנכלות" מצד העירייה, בהצביעו על כך שהעירייה לא קפצה על הזדמנויות שנקרו בדרכהוהיו כאלהכדי לבטל את הסכם ההקצאה. אדרבא. העירייה פנתה בכל פעם לעמותה ברוח טובה וניסתה להניאה מקיום פעילות שנויה במחלוקת; ראש העירייה וצוותו נפגשו עם מנכ"ל העמותה ונציגיה ברוח טובה ומתוך רצון למצוא פתרון למחלוקת, והציעה לעמותה שתמשיך להחזיק במבנה לקיום פעילותה השגרתית, ותוכל לשכור מקום אחר של העירייה לצורך קיום הפעילויות האחרות שלה, השנויות במחלוקת, דבר שמוכיח שלא הייתה כל כוונה לפגוע בחופש הביטוי של העמותה. אלא שהעמותה, בסירובה, לא הותירה לעירייה כל ברירה.

בית המשפט הדגיש, כי הצורך להקפיד על כך שגוף המקבל מהרשות נכס בהקצאה למטרה מסוימת, ישתמש בו לשם אותה מטרה ולא למטרות אחרות, הינו מחויב המציאות ומרכיב מרכזי בקונספט של ההקצאות. נוהל ההקצאות מחייב את העירייה לפעול לביטול ההקצאה במקרה שהדבר לא נשמר; המינהל התקין מחייב רשות ציבורית לפעול בשוויון ולמצות את זכויותיה החוזיות, שהן בעצם זכויות הציבור עצמו, וויתור לעמותה משמעו שהעירייה תצטרך לעשות כך גם כלפי מחזיקים אחרים ברכוש שלה שהוקצה להם, והשימוש ברכוש הציבור ייצא מכלל שליטה ופיקוח.

בית המשפט, בדחותו את העתירה, קבע, כי ההחלטה לבטל את הסכם ההקצאה הינה חוקית, עניינית, סבירה ומוצדקת ואין עילה להתערב בה, וחייב את העמותה בתשלום הוצאות בסך 15,000 .

[הסוקר הוא עו"ד ירון מאיר, אשר ייצג את המשיבים בעתירה]

[קישור לכתבתYNET בנושא: www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5262039,00.html

טופס יצירת קשר